מערכות אוטומטיות לכיבוי אש מתאימות למבנים מסוימים בהם ישנה רמת סיכון גבוהה. בנוסף, אפשר לנצל את היכולות של מערכות מן הסוג הזה לטובת הגנה על ציוד חשמלי ואלקטרוני.
יש מגוון רחב של מערכות אוטומטיות המצליחות לשלב בין פתרונות גילוי אש וכיבוי אש:
- ספרינקלרים – זו מערכת בסיסית המבוססת על פריסת מתזים. מטרתה של המערכת למנוע התפשטות אש באופן אוטומטי וללא צורך במעורבות יד אדם. מערכת ספרינקלרים מסוגלת לכבות שריפות קטנות וגדולות. המערכת מתיזה מים או חומר אחר ובנויה מרשת של צינורות המספקת כיסוי לכל חלק הבניין.
- מערכות כיבוי בגז – אלו מערכות המיועדות בעיקר להגנה על ציוד. הן לא עושות שימוש במים אלא מפזרות גז שחונק את החמצן הפעיל בתוך האש. היתרון של מערכות כיבוי בגז הוא מניעת נזק הנגרם לציוד כתוצאה מהכיבוי במים. מערכות אלו מומלצות להתקנה בחדרי תקשורת, מחשבים וארכיונים המכילים ספרים ומסמכים.
- מערכות יניקה – אלו מערכות גילוי עשן. הן מומלצות עבור אתרים ספציפיים כגון חדרי מתח גבוה, מעבדות אלקטרוניקה וגם מעבדות לגלים אלקטרומגנטיים שבהם לא ניתן להכניס רכיבים חשמליים. מערכות גילוי אש ועשן מסוג כזה עוברות בדיקות יסודיות ומותקנות על ידי אנשי מקצוע. הן משפרות את רמת הביטחון בתוך המבנה ומונעות נזקים בלתי הפיכים לציוד ולרכוש.
מבנה מערכות גילוי אש ועשן
מערכות כיבוי אש אוטומטיות תלויות במידה רבה במבנה של מערכות גילוי אש ועשן. ללא מערכות אלו לא מסוגלות מערכות הכיבוי להתמודד באופן אוטומטי עם השריפה או הדליקה. כדאי לדעת כיצד בנויות מערכות הגילוי ולשים לב בעיקר לרכיבים החשובים: רכזת, גלאים, אמצעי התרעה וממשק למערכות הגנה אקטיביות.
רכזת היא התקן אלקטרוני המאפשר קלט ופלט של מידע גם בשגרה וגם בחירום. מנגד, הגלאים אחראיים על גילוי השריפה ואמצעי ההתראה יכולים להיות אמצעי שמע, אמצעים ויזואליים וחייגן אוטומטי. יש גם משמעות לממשק למערכות הגנה אקטיביות המשפרות את רמת ההגנה. כאן ניתן למנות את מערכות הכיבוי עצמן ואת מערכות שחרור העשן.